המידע במאמר נכתב בידי כותב תוכן ומיועד למידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי, ובכל מקרה של נשירה או שינוי בגבות מומלץ לפנות למטפל מוסמך.
נשירה בגבות יכולה לנבוע ממספר גורמים מרכזיים:
- אלופציה אראטה,
- הפרעה בתפקוד בלוטת התריס,
- דלקת או מחלת עור באזור הגבות,
- פגיעה חוזרת בשיער בעקבות מריטה או שפשוף,
- ולעיתים גם מצב תזונתי ו/או רפואי המשפיע על צמיחת השיער בכלל.
אצל נשים קיימת סיבה נוספת שחשוב להכיר – סוג מסוים של נשירה צלקתית שעלול להתחיל דווקא בגבות.
הדרך שבה שיר גבות מידלדל חשובה לא פחות מעצם הנשירה.
יש הבדל בין קרחת קטנה וחלקה, הידלדלות הדרגתית בשתי הגבות, נשירה שמופיעה יחד עם אדמומיות וקשקשת, לבין מצב שבו נשברים או חסרים שערות באורכים שונים.
כל דפוס כזה עשוי לכוון לסיבה אחרת.
נשירה בגבות – הסיבות העיקריות ומה חשוב להבין
אלופציה אראטה – כאשר מערכת החיסון פוגעת בזקיקי השיער
אחת הסיבות המרכזיות לנשירה ממוקדת בגבות היא אלופציה אראטה, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את זקיקי השיער.
היא מוכרת בעיקר בשל הופעת אזורי נשירה עגולים בקרקפת, אך היא יכולה לפגוע גם בגבות, בריסים ובאזורים אחרים בגוף.
בגבות היא עשויה להתבטא באזורים חלקים שבהם השיער נעלם באופן ברור, ולעיתים שתי הגבות מעורבות.
לא תמיד קיימת במקביל נשירה בקרקפת, ולכן אין לשלול אלופציה אראטה רק משום ששיער הראש נראה תקין.
כאשר מופיעה במקביל גם נשירת שיער בקרקפת, בריסים או באזורים אחרים בגוף, המידע הזה יכול להיות משמעותי מאוד בבירור מקור הבעיה.
בלוטת התריס – במיוחד כאשר קצה הגבה מידלדל
גם הפרעה בתפקוד בלוטת התריס יכולה להשפיע על צמיחת השיער.
הקשר המוכר ביותר הוא לתת־פעילות של בלוטת התריס, שבה עלולה להופיע הידלדלות של השיער, בחלק מהמקרים גם נשירה בחלק החיצוני של שתי הגבות.
חשוב לא להפוך את צורת הגבה ל"אמצעי בדיקת בלוטת התריס". הידלדלות בקצה הגבה אינה מספיקה בפני עצמה כדי לקבוע שקיימת בעיה הורמונלית.
היא מקבלת משמעות רבה יותר אם מצטרפים אליה שינויים נוספים כמו עייפות, רגישות לקור, שינוי במשקל, עור יבש או שינויים כלליים בשיער.
דלקות ומחלות עור באזור הגבות
לפעמים מקור הנשירה נמצא ממש בעור שממנו צומחות הגבות. אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס ומצבים דלקתיים אחרים באזור הפנים והגבות עלולים ליצור גרד, קילוף וגם גירוי.
הדלקת עצמה, ובמיוחד שפשוף וגירוד חוזרים של המקום, עלולים לפגוע בשערות ולהוביל להידלדלות.
זהו אחד ההבדלים החשובים בין נשירה שמקורה בזקיק עצמו לבין נשירה הקשורה לעור:
כאשר מופיעים לצד הנשירה אדמומיות, קשקשת, גרד או עור מגורה, כדאי להתייחס גם למצב העור ולא רק לשיער החסר.
מריטה, עיצוב ושפשוף חוזר של הגבות
גבות הן אחד האזורים שבהם אנחנו מתערבים באופן קבוע – פינצטה, שעווה, חוט, עיצוב וטיפולים קוסמטיים שונים.
כאשר מריטה מתבצעת שוב ושוב במשך תקופה ארוכה, הטראומה החוזרת לזקיקים יכולה לגרום לכך שהשיער באזור מסוים יהפוך דליל יותר.
גם שפשוף קבוע עקב גרד או הרגלים שונים יכול להשפיע.
לכן כאשר ההידלדלות מופיעה בדיוק באזור שעובר מריטה קבועה, כדאי להביא גם את ההיסטוריה הזאת בחשבון.
טראומה נחשבת לאחת הסיבות המוכרות לנשירת גבות.
האם חסרים תזונתיים יכולים לגרום לנשירה בגבות?
מצב תזונתי בהחלט משפיע על יכולת הגוף לייצר שיער, אך כאן חשוב להימנע ממסקנה מהירה שלפיה כל גבה דלילה מעידה על מחסור בוויטמין.
חסרים תזונתיים משמעותיים יכולים להשתתף בתהליכי נשירת שיער, ובספרות הרפואית מתוארים בין היתר קשרים לחסרים כמו ברזל או אבץ.
עם זאת, כאשר רק שיער הגבות מידלדל ושאר השיער אינו משתנה, חסר תזונתי אינו בהכרח ההסבר הראשון שיש לחפש.
בסקירות רפואיות של נשירת גבות נכללים גם גורמים תזונתיים כחלק מהבירור האפשרי, לצד גורמים אוטואימוניים, הורמונליים, עוריים וטראומטיים.
לכן אין היגיון להתחיל לקחת תוספים באופן אוטומטי בגלל נשירת גבות. ראשית צריך להבין האם קיימת בכלל עדות לחסר ומה מקור הנשירה.
נשירת גבות אצל נשים – סיבה חשובה שלא כדאי לפספס
רוב הגורמים לנשירת גבות יכולים להופיע אצל נשים וגברים כאחד, אך אצל נשים קיימת תופעה שחשוב במיוחד להכיר
Frontal Fibrosing Alopecia – FFA – התקרחות צלקתית קדמית סוג של התקרחות צלקתית הפוגעת בעיקר בקדמת קו השיער ובגבות.
התופעה שכיחה במיוחד בנשים לאחר גיל המעבר, אף שהיא יכולה להופיע גם בנשים צעירות יותר ובגברים.
בחלק מהמקרים הידלדלות הגבות מופיעה לפני שהאישה מבחינה בשינוי משמעותי בקו השיער.
החשיבות של זיהוי מוקדם נובעת מכך שבניגוד לחלק מסוגי הנשירה שאינם הורסים את הזקיק, מדובר בתהליך דלקתי צלקתי שעלול לגרום לפגיעה קבועה בזקיקים.
ומה לגבי שינויים הורמונליים אצל נשים?
שינויים הורמונליים יכולים להשפיע על השיער בגוף, אבל לא נכון לייחס באופן אוטומטי כל הידלדלות בגבות להריון, גיל המעבר או "חוסר איזון הורמונלי".
כאשר הנשירה משמעותית או ממוקדת, צריך לבדוק גם גורמים אחרים כמו בלוטת התריס, מחלות עור ואלופציה.
האם נשירת גבות אצל גברים שונה?
גם אצל גברים הסיבות המרכזיות הן בדרך כלל אותן סיבות: אלופציה אראטה, מחלות עור, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או פגיעה מקומית בשערות.
נקודה חשובה נוספת היא שהתקרחות גברית טיפוסית בדרך כלל אינה גורמת לנשירה משמעותית בגבות.
כלומר, אם גבר מתחיל לאבד שיער בקדמת הראש או בקודקוד בגלל התקרחות גברית רגילה, הידלדלות חדשה של שיער הגבות היא לא אמורה להיות חלק מאותו תהליך.
גם Frontal Fibrosing Alopecia – FFA – התקרחות צלקתית קדמית יכולה להופיע אצל גברים, אם כי היא מזוהה הרבה יותר עם נשים.
אצל גברים היא עשויה להתלוות גם לשינויים בשיער הזקן או בפאות הלחיים.
האם נשירה בגבות קיימת גם אצל ילדים?
כן. נשירה בגבות יכולה להופיע גם בילדים, ובגיל צעיר חשוב במיוחד שלא להניח שמדובר בעניין קוסמטי בלבד.
אחת הסיבות המרכזיות שיש לבדוק אצל ילדים היא אלופציה אראטה.
אלופציה אצל ילדים היא תופעה מוכרת – המחלה יכולה להתחיל בילדות ולגרום לנשירה בכל אזור שבו צומח שיער, כולל הגבות והריסים.
אפשרות נוספת היא משיכה חוזרת של השיער – טריכוטילומניה.
אצל חלק מהילדים משיכת שיער יכולה לערב את הגבות ו/או הריסים, ולעיתים הילד אינו מודע לכך שהוא עושה זאת באופן קבוע.
במקרה כזה ניתן לעיתים לראות שערות שבורות באורכים שונים ולא אזור חלק ואחיד לחלוטין.
כאשר קיימים גרד, אדמומיות וקילוף, יש לשקול גם בעיה עורית או זיהומית.
בבירור של נשירת שיער ממוקדת בילדים, גורמי מקצוע מבדילים בין היתר בין אלופציה אראטה, מצבים פטרייתיים ומשיכה עצמית של השיער על סמך מראה העור והשיער.
לפעמים צורת הנשירה מספרת חלק מהסיפור
אי אפשר לאבחן נשירת גבות לפי המראה בלבד, אבל דפוס הנשירה יכול לתת לרופא מידע חשוב.
אזור חלק ומוגדר ללא גירוי משמעותי
יכול להעלות חשד לאלופציה אראטה, במיוחד אם קיימים אזורים דומים בקרקפת, בזקן או בגוף.
הידלדלות בעיקר בקצה החיצוני של שתי הגבות
עשויה להופיע בתת־פעילות של בלוטת התריס, אם כי היא אינה סימן ייחודי למחלה ולכן אינה מהווה אבחנה בפני עצמה.
נשירה מלווה בגרד, קשקשת ו/או אדמומיות
מכוונת יותר לבדיקה של העור עצמו וחיפוש אחר תהליך דלקתי באזור הגבות.
שערות שבורות ואורכים שונים
יכולות לעורר חשד לטראומה מכנית או למשיכה חוזרת של השיער, ובמיוחד אצל ילדים ובני נוער.
הידלדלות בגבות יחד עם נסיגה של קו השיער הקדמי
אצל נשים, ובמיוחד בגיל מבוגר יותר, זהו שילוב שמצדיק בירור של FFA אצל רופא עור.
מתי נשירה בגבות מצדיקה פניה לגורם מקצועי?
גבות יכולות להיות דקות יותר מאדם לאדם באופן טבעי, ולכן לא כל גבה דלילה מעידה על מחלה.
מה שחשוב הוא בעיקר שינוי חדש לעומת המצב הרגיל.
כדאי לפנות לבדיקה כאשר הנשירה מופיעה בפתאומיות, כאשר נוצרים אזורים ברורים ללא שיער, כשהמצב ממשיך להתקדם, כאשר קיימים גרד, אדמומיות וקילוף, או כאשר במקביל מתחילה נשירה בקרקפת, בריסים או באזורים נוספים בגוף.
בסופו של דבר, המושג הרפואי לנשירת גבות או ריסים הוא madarosis, אבל זהו תיאור של התופעה ולא אבחנה.
אותה גבה דלילה יכולה לנבוע מסיבות שונות לחלוטין, ולכן המטרה אינה למצוא "חומר שמצמיח גבות" לפני שיודעים מה קורה – אלא להבין קודם מדוע השיער הפסיק לצמוח או מדוע הוא נושר.
הטיפול וגם הסיכוי לצמיחה מחודשת תלויים בראש ובראשונה בגורמי נשירה ובשאלה אם זקיקי השיער נשמרו או נפגעו בתהליך צלקתי.
לקריאה נוספת
המידע במאמר נכתב בידי כותב תוכן, מיועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה לטיפול. נשירה או הידלדלות חדשה בגבות מצריכות בירור בהתאם למקרה, ובכל בעיה או שינוי משמעותי מומלץ לפנות למטפל מוסמך.
